דלג לתוכן
אתר זה לא תומך בגרסאות ישנות של אינטרנט אקספלורר
מומלץ להשתמש בדפדפן גוגל כרום או פיירפוקס מוזילה
(או באינטרנט אקספלורר / edge עדכני)

עצבנית לפני הווסת?

אני מאד אוהבת את אפשרות השיחרור שיש לנשים לקראת הווסת. אישה היא כמו צינור שפעם בחודש מוציאים את הפקק ומתנקים. מהדם ומהרגשות.

כל הרגשות שאנחנו חוות בזמנים שונים של המחזור הם שלנו. הרגשות האלו הם לא באשמה הורמונלית או מה. הם שלנו. אנחנו ייצרנו אותם כי הנפש שלנו הייתה זקוקה להם. כמו הדם שהצטבר ברחם כך מצטברים אצלנו רגשות שלא הבענו כי לא היה להם מקום, כי לא היה להם זמן, כי לא היה להם למי.

כשאני מרגישה כעס לפני הוסת אני יודעת שלא הבעתי את כל הכעס שלי במשך החודש שעבר. זה נכון עם כל הרגשות. אני בוכה ואומרת לעצמי שאיזה מזל שיש לי את האפשרות לבקר שוב את כל הרגשות האלו ששמתי בצד.

הרגשות החזקים האלו שיוצאים הם הזדמנות לראות את המצוקות שלי. את המקומות שבהם יש לי תסכול. את המקומות שבהם כאבים הופכים אצלי לכעס. אין לי פה ברירות אלא להתמודד ולהרהר ולחשוב.

האפשרות הזאת של לפגוש שוב את הרגשות שלנו היא דבר מאד מפתח. אי אפשר להתעלם ואי אפשר שלא להתחיל להרהר. הרגשות האלו מתפוצצים לי בפרצוף ואני חייבת לשאול עצמי – למה כל כך מפריע לי שהילדים לא מקשיבים לי? למה אני כל כך כועסת דוקא בערבים? למה אני כל כך כועסת?

אני בודקת איפה בחודש לא הבעתי כעס. אני בודקת איך אני יכולה להביע כעס כשהוא קורה במשך החודש בחיי היום יום ושיהיה בצורה אפשרית לכולם. אני יכולה גם לטפל בכעסים שלי באופן כללי ומאד להפחית אותם (מדברת מניסיון. גם בתור מטופלת וגם בתור מטפלת).

אבל הכי הכי חשוב לקבל שהרגשות האלו הם שלי. הם שלי ומשהו בי זקוק להן, אחרת הם לא היו מתקיימים. הם שלי והשינויים ההורמונלים רק מאפשרים לי להביע אותם.

עוד משהו קטן לסיום – כעס הוא תמיד רגש משני ואחת הדרכים לטפל בו הוא למצוא ולזהות את הרגש העיקרי שמופיע לפניו.